פיננסים: כלים פיננסיים חדשים, כסף אינטרנטי ודמוגרפיה חדשה

בשנים 2012-2002 יחולו שינויים מפליגים במפה הפיננסית העולמית. על פי נתוני חברת ההשקעות מריל לינץ' וחברת הייעוץ ג'מיני, שינויים אלה ייצרו כבר ב2006 שוק עולמי של 40 טריליון דולר. השינויים נובעים בעיקר משני גורמים. ראשית, מבחינה דמוגרפית קבוצות אוכלוסייה גדולות עם סכומי חסכון בינוניים עד גדולים, יכנסו בעשור הבא לגיל הפנסיה וכספיהם יופקדו בידי מספר קטן יחסית של ארגונים פיננסיים. שנית, מבחינה טכנולוגית הולכים ונוצרים כלים חדשניים למתן שירותים פיננסיים לקבוצות אלו ולמתווכים המנהלים להם את הכספים. המוסדות הפיננסיים שעליהם מדובר הם: בנקים, חברות ברוקרים והשקעה, קרנות פנסיה וחברות ביטוח.

 דמוגרפיה חדשה והזדמנויות עסקיות חדשות

 מבחינה דמוגרפית השינויים הגדולים יהיו גם בתחום חלוקת ההכנסה הפנויה וגם בתחום החתך הגילי של האוכלוסייה.

 במאמר קודם  http://www.leumi.co.il/Leumi/Article/0,2777,3449,00.html  עמדנו על כך שיש כיום שלושה סוגי דמוגרפיה בעולם:

        ·          פירמידה עם בסיס רחב של גילאי קדם-עבודה שמאפיינת את המדינות העניות החקלאיות והמסורתיות, עם רמה בינונית של גילאי עבודה ומעט מאוד קשישים. זאת בשל ילודה גבוהה ותוחלת חים נמוכה.

        ·          אגרטל עם בסיס צר של גילאי קדם-עבודה ופתח צר של גילאי פנסיה עם אמצע רחב מאוד של גילאי עבודה שמאפיין את המדינות המתעשרות התעשייתיות והמודרניות. הרוב של גילאי העבודה נובע מהמעבר מחברה חקלאית לחברה תעשייתית שבה רוב הילדים מהדור הקודם הופכים לרוב של גילאי עבודה.

        ·          פירמידה הפוכה שמאפיינת את המדינות העשירות ביותר בעולם עם כלכלת ידע ותרבות אינטרנטית. במדינות הללו יש מעט מאוד גילאי קדם עבודה, רמה בינונית של גילאי עבודה ורוב של פנסיונרים. זאת בשל ילודה נמוכה ותוחלת חים גבוהה.

 במדינות הפירמידה ההפוכה לא יהיה מנוס מהעלאת גיל הפרישה בשל שלוש סיבות: ראשית, הקושי של קרנות הפנסיה לעמוד בהתחייבויותיהן למספר הולך וגדל של פנסיונרים. שנית, מבחינת תוחלת החים ומצב הבריאות אדם בן80 כיום הוא כמו אדם בן 65 בשנת 1940, לכן אין שום סיבה שאפשרות העבודה והמשך התפקוד התקין לא יועלו ב15 שנים ביחס למקובל כיום. שלישית, רוב אלה שיגיעו לגיל הפרישה החל משנת 2010 יהיו ילידי ה"בייבי בום" של התקופה שמיד אחרי מלחמת העולם השנייה. אלה ברובם עובדי מידע שאינם זקוקים לכוח גופני כדי לעבוד עם מקלדת ועכבר. הם גם אינם צריכים כושר ניידות משום שחלק גדול מהעבודה יכול להיעשות מהבית או מכל מקום באמצעות האינטרנט. כמו כן הם מהווים את הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמצבם הגופני נותר טוב ולא נשחק בעבודה פיזית קשה בחקלאות או בתעשייה. העלאת גיל הפרישה תגדיל בצורה ניכרת את אחוז המשתתפים בכוח העבודה במדינות הפירמידה ההפוכה המאוד עשירות.

 הענף המשגשג ביותר בקרב מדינות הפירמידה ההפוכה העשירות, הוא ענף פיננסי מסוג חדש. לא מדובר בבנקאות עסקית, אלא בקרנות פנסיה  ובחברות ביטוח המתווכות בין האוכלוסייה המזדקנת הגדולה במספרה לבין חברות ברוקרים וקרנות נאמנות שמנהלים את הכסף ללקוח הסופי שהוא האוכלוסייה המזדקנת. באמצעות התיווך של קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, האוכלוסייה המזדקנת הפכה באופן פורמלי לבעלים של כמחצית מהתאגידים הגדולים הנסחרים בבורסה האמריקאית. מגמה זו נמצאת בתהליך התפשטות לעבר צפון אירופה ויפאן.

 תופעת "הבעלות האנונימית וההמונית" של אוכלוסייה מזדקנת שמפקידה את ניהול כספיה בידי מתווכים מהסוג הנ"ל מביאה לריכוזיות חסרת תקדים של כוח פיננסי בידי מעטים שיכולים לנייד אותו בין מדינות ובין ענפים ובכך להגדיל בצורה ניכרת את דרגת התנודתיות של הבורסה ואת אפשרויות המניפולציה בכספים אלו. אולם היות וחלק הולך וגדל של האוכלוסייה הוא של עובדי מידע, הם ידרשו כלי דיווח ובקרה על הכספים שלהם. כלים אלה יוצגו בסעיף הבא.

 הגלובליזציה אף מעצימה את התופעות הללו. דור העובדים שעבדו בחברות רב-לאומיות יכולים לעשות "שופינג גלובאלי" במטרה למצוא את אפשרויות ההשקעה הטובות ביותר ואת השירות הטוב ביותר בעולם, בלי להיות כפופים למוסדות של מדינתם דווקא. 

 שינויים דמוגרפיים אלו חשובים להצלחת הפירמה הפיננסית לא פחות מאשר נתונים כמו נתוני המכירות או נתוני הרווח. התחום שבו ההכנסה הפנויה גדלה הכי הרבה במאה ה20 הוא הפנאי, לאחר מכן החינוך, לאחר מכן הבריאות ולאחר מכן תחום ההוצאות של מוסדות שלטוניים. הסך השנתי של שעות העבודה בצפון אירופה ובצפון אמריקה ירד בחצי מראשית המאה ה20 לראשית המאה ה 21 ולכן הפנאי גדל מאוד. מה שמעניין הוא שאף אחד מארבעת תחומי ההכנסה הפנויה הנ"ל אינו נחשב תחום עסקי טהור ובכולם מעורבים באופן מסיבי כוחות ממשלתיים ועירוניים ולא כוחות השוק הפרטי.

 אולם בעשור הבא סביר שתתחיל מגמה של צמצום הפנאי והגדלת שעות העבודה. במקום הפנאי יופיעו התחומים הבאים כמקור הכנסה גדול ליזמים: קבלנות כוח אדם של פנסיונרים בגילאי 65-75 שמועסקים בחוזים אישיים גמישים ומבצעים עבודות עבור לקוחות שונים בהתאם לצורך, מוסדות הכשרה והסבה של גילאי הפנסיה ושל אלה שמעל גיל 50 כהכנה מראש לקריירה שנייה וחדשה.

 טכנולוגיות פיננסיות חדשות לניהול עושר

 המתח הגדל והולך בין הסכומים העצומים (כאמור 40 טריליון דולר) של כספים של אוכלוסיות שלאחר גיל העבודה לבין ריכוזם הגדל והולך בידי גופים השומרים על כספים אלה והמשקיעים אותם, יוצר ביקוש לכלים חדשים. מדובר בכלים שיתנו ללקוח הסופי ולמתווך שלו יכולות של מידע בזמן אמת, בקרה, החלטה, ניהול וכו':

1. מוכוונות ללקוח באמצעות מבט אחד של כל מחלקות הארגון על הלקוח, כך שגם מחלקת ההשקעות וגם מחלקת עו"ש וגם מחלקת מטבע חוץ יוכלו לטפל בלקוח בלי להעביר אותו ממחלקה למחלקה.
2. תחנה אחת שתתן ללקוח מבט של "360 מעלות" על החשבון שלו בכל עת שירצה, 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.
3. הלקוח יכול לתקשר עם החשבון שלו למטרות מידע או לביצוע פעולות מכל מקום ומכל כלי: מהכספומט, מהסלולר בזמן נסיעה, מהאינטרנט בזמן שהוא בבית, או מהסניף כשהוא צריך לפגוש נציג של הבנק. בכל סוג של התממשקות עם החשבון שלו, הלקוח יקבל תמונה אחידה וברורה.
4. כלים לניהול סיכונים שאותם יספקו הברוקרים וחברות ההשקעה בעיקר לחברות הביטוח, קרנות הנאמנות וקרנות הפנסיה, אך לפעמים ישירות גם לפנסיונר המעונין בכך.
5. כלים מסייעים בקבלת החלטות. מנועי אינטליגנציה מלאכותית מסוג ההיסק הדדוקטיבי יאפשרו העברות הון בזמן אמת, הימנעות מהלוואות והשקעות מסוכנות, היענות מתמדת ומתעדכנת לצרכים המשתנים של הלקוחות.
6. הוזלת עלויות. המעבר ממסופי מיינפריים ומיישומי שרת לקוח, לדפדפן אינטרנט פופולרי מאפשר להעניק ללקוח הפרטי מה שאפשר היה פעם להעניק רק לגופים גדולים. הכוונה היא למוצרים, שירותים, מידע וכלים פיננסיים, שבהם ניתן להשתמש ב"בראוזר של העשור הבא". הכוונה היא שהבראוזר העתידי יאפשר גישה לכלי תוכנה אוטומטיים סטנדרטיים וזולים הנקראים Web Services.
7. פרופיליזציה ופרסונליזציה. מנועי אינטליגנציה מלאכותית מסוג הגילוי האינדוקטיבי יעקבו אחרי ההתנהגות ההקלקתית של הלקוח וייבנו בהדרגה פרופיל של העדפותיו ושל יכולותיו. בהתאם לכך יאפשרו פרסונליזציה של שירותי הבנק לצרכיו. 

 עתיד הכסף בעידן האי.ביזנס

ויזה היא חברת כרטיסי האשראי הגדולה בעולם. היא הובילה את העולם במעבר מכסף וצ'קים מנייר ל"כסף מפלסטיק". עתה היא מנסה להוביל את העולם מ"כסף מפלסטיק" לכסף אינטרנטי? האם היא תצליח בכך? מי הן המתחרות שלה? מה צופן לנו העתיד בתחומי הכסף והאשראי?

בימים אלה היא עושה מאמצים להפוך לחברת התשלומים האלקטרוניים הגדולה בעולם. מהכיוון הצרכני, ויזה רוצה שבכל מכשיר סלולר ובכל מחשב כף יד יהיה גם כרטיס אשראי. מהכיוון הבין-עסקי, ויזה רוצה שעסקים יתחילו להשתמש בשירותיה ולכן היא מגדילה את סכום העסקאות המקסימאלי בכרטיסי אשראי עד לגובה של 10 מיליון דולר. אגב, העסקה הגבוהה ביותר שהתבצעה עד היום בכרטיס אשראי כלשהו בעולם הייתה רכישה פרטית של יהלום בשווי של מיליון דולר.

ויזה היא דוגמה מצוינת לחברה שרוצה להפוך מביזנס לאי.ביזנס. לשם כך היא החלה בפרוייקט של עיצוב מחדש (reengineering) של התהליכים הכלולים בשרשרת האשראי שלה. עסקה צרכנית בינלאומית בויזה יכולה להתרחש בשרשרת אשראי באורך 36,000 קילומטרים במשך שתי שניות. למשל, אמריקאי שמעביר את כרטיס האשראי שלו בחנות באוסטרליה מפעיל את השרשרת הבאה. המספר בן 16 הספרות שבכרטיס האשראי, נוסע דרך קו טלפון חכור לבנק מסחרי. משם הוא נשלח בכבל מתחת לאוקיינוס השקט למרכז הנתונים של ויזה בטוקיו. משם הוא נשלח ברשת התקשורת של ויזה לבנק שלו בארה"ב. הבנק מאשר את העסקה והאישור עושה את כל הדרך חזרה.

התחרות על נתח הארנק

כדי להתרחב לשוק הבין-עסקי ולשוק הצרכני, ויזה השקיעה ב2002 יותר מ200 מיליון דולר בשדרוג תשתית העיבוד ותשתית התקשורת הנ"ל, כבסיס לעיצוב מחדש של תהליכיה העסקיים. כבר כיום היא מסוגלת לבצע 4000 עסקאות בשנייה או 35 מיליארד עסקאות בשנה, בשווי כולל של 2300 מיליארד דולר. ויזה מסוגלת לבצע בחודש אחד יותר עסקאות ממספר כל העסקאות שכל בורסות המניות עושות בעולם בשנה שלמה.

אך כל זה לא מספיק בתחרות של השנים הבאות על "נתח הארנק" של הלקוחות הצרכניים והעסקיים. ויזה הגיע למעמדה כיום בגלל הטכנולוגיות שלה שאפשרו לה בעשורים האחרונים להוביל את העולם במעבר מכסף הנייר לכסף הפלסטיק. בסוף שנות השמונים, 81% מהתשלומים בארה"ב נעשו במזומנים ובצ'קים. בסוף שנות התשעים רק 61%. בעשור האחרון ויזה הכפילה פי 10 את מספר העסקאות השנתי שלה ואת סך המכירות שלה. היעד הבא שלה הוא להכפיל שוב פי 10 את המכירות, אבל רק תוך מחצית מהזמן, תוך 5 שנים. יעד זה תלוי בשאלה האם היא תמשיך להוביל את העולם במעבר מכסף הפלסטיק לכסף האינטרנטי?

המתחרות של ויזה במעבר זה הן לא רק חברות כרטיסי האשראי האחרות, אלא גם שחקנים חדשים: סטארטפים וחברות דוט.קום, חברות סלולר וטלקום. מדובר בארבעה סוגי כסף אינטרנטי וסוג אחד של כסף סלולרי.

1. השיטה המתחרה הראשונה היא משלוח כסף באי.מייל. מקבל הכסף מקבל אי.מייל עם הודעה "קיבלת כסף". כדי לפרוט את הכסף במזומן מקבל הכסף צריך לפתוח חשבון ב"בנק P2P” כמו חברת PayPal.com. חברות מסוג זה מספקות את אמצעי התשלום הנפוץ ביותר באתרי מסחר אינטרנטיים כמו אמאזון ואי.ביי ובעוד מיליון וחצי אתרי מסחר אלקטרוני ובתשלומים בין אישיים. PayPal שהונפקה בפברואר 2002 בשווי של כ750 מיליון דולר כבר הספיקה להירכש במיליארד וחצי דולר על ידי ענקית אתר העסקאות המקוונות Ebay.com.  בין המשקיעים בחברה עוד לפני ההנפקה  מצויות חברות הסלולר נוקייה (אירופה), קוואלקום (אמריקה) וסינגפור טלקום (אסיה) וגם בנקים כמו ING הכלל-אירופי וקרדי אגריקול הצרפתי. שחקנית נוספת בתחום היא חברת C2it.com שמאחוריה עומדת קבוצת הבנקאות הגדולה בעולם סיטיגרופ. אתר זה מוצע ל7 מיליון הגולשים בפורטל MSN של מיקרוסופט. גם חברת כרטיסי האשראי המחרה, מאסטרכרד, נכנסה לתחום באמצעות מיזם משותף עם עוד ארבעה בנקים הנקרא Certapay.com.
2. מתחרה אפשרי ל - PayPal ול –  C2itהיא חברת הכסף הסלולרי PayBox הפעילה בחמש מדינות באירופה. חברה זו מאפשרת לשלם למוניות לחנויות ולמסעדות באמצעות מכשיר הסלולר. הדויטשה בנק של גרמניה מחזיק ב50% ממניות החברה. המהירות של עסקה סלולרית דומה למהירות של עסקה בין-בנקאית. כמו בכסף אינטרנטי, גם כאן העלות הממוצעת של העברה בין מדינות היא כ1 דולר.
3. השיטה השלישית המהווה תחרות לכרטיסי האשראי היא מיקרו כסף. אדם המעונין לשלם 30 אגורות תמורת מאמר אחד בעיתון יומי, או תמורת שיר אחד מתוך אוסף שירים, יתקשה מאוד לעשות זאת כיום. אולם שלושת החברות הבאות מאפשרות זאת באמצעות מיקרו כסף: Echarge.com, Ipin.com , Qpass.com..
4. השיטה הרביעית היא מטבע אינטרנטי. כמו שקיימים מטבעות ישנים כמו דולר ויין וכמו שהיורו מחליף את המארק והפראנק, כך המטבע האינטרנטי שייקרא מן הסתם "גלובו" או "וירטו" יחליף את שאר המטבעות הלאומיים והאזוריים במקומות שבהם חדירת האינטרנט הסלולרי תהיה גבוהה באמצע העשור הנוכחי. החברות הבאות הן המובילות בתחום:  Beenz.com,Flooz.com.
5. השיטה החמישית והאחרונה היא מיזוג של כרטיסי אשראי אינטרנטיים וארנקים אלקטרוניים אינטרנטיים: כיום רשת האינטרנט תורמת רק כ2% מהמחזור של כרטיסי האשראי, אולם למעלה ממחצית מהרכישות באינטרנט מתבצעות באמצעות כרטיסי אשראי. הארנקים האלקטרוניים נחלו עד עתה כישלון אך מהפכת האינטרנט הסלולרי הופכת אותם להרבה יותר נוחים ובטוחים לשימוש.   

מה שבולט בכל ההתפרצות הזו שהאינטרנט גרמה באמצעי התשלום, הוא שיתופי פעולה בין שלושה סוגי שחקנים: בנקים גדולים, חברות סלולר וטלקום גדולות, וסטארטפים בתחומי הכסף האינטרנטי.

דבר זה מביא את ויזה למסקנות הבאות:

        ·          ראשית, אולי כדי להפוך לשחקנית הגדולה ביותר במעבר מכסף פלסטיק לכסף אינטרנטי, עליה לשתף פעולה עם חברות תקשורת וסטארטפים.

        ·          שנית, אך אם תשתיות מחשוב ותקשורת הן כל כך חשובות, למה לא למנף את התשתיות הענקית שכבר יש לויזה?

        ·          שלישית, כדאי לנצל את המותג של ויזה כחברה לאשראי ולתשלומים הגדולה בעולם, המעניק לה יתרון יחסי מול המתחרות החדשות מתחום הטלקום והאינטרנט.

        ·          כדאי לנצל את בסיס הלקוחות הגדול של ויזה הכולל כ800 מיליון צרכנים, 27 מיליון עסקים, ולמעלה מ20,000 בנקים חברים.

מביזנס פיננסי לאי.ביזנס פיננסי

עד כאן ראינו שהצמיחה המהירה של ויזה על פי כל קנה מידה,  נבעה מניצול חכם של שני שינויים:

ראשית, המהפכה הכפולה מאטומים לביטים גם מבחינת הסחורות וגם מבחינת הכלים לאחסון והעברה של הסחורות. המשקל של סחורות מידעיות גדל יחסית לסחורות חומריות. בכסף שמועבר בכרטיס אשראי יש פחות חומר מאשר בכסף שמועבר בשטרות נייר ובצ'קים. בכסף שמועבר באינטרנט יש פחות חומר מאשר בפלסטיק של כרטיס האשראי. מבחינת כלים, המשקל של כלים עסקיים מידעיים גדל יחסית לכלים עסקיים חומריים. ויזה נבנתה על התפתחות כלי אחסון והובלה אלקטרוניים של כסף, במקום מרתפים שמאחסנים זהב ומזומנים שמועברים ממרתף לכספת באמצעות מכוניות משוריינות. התוצאה של ההבנה המהירה של שינוי זה העניקה לויזה 55% מהעסקאות באינטרנט, מול 27% למסטארכרד, ואפשרה לויזה המשך צמיחה גם בתקופת מיתון (צמיחה של 10% בארה"ב ו21% בעולם).

שנית, התהליך בן חמשת השלבים של עיצוב מחדש (reengineering). בשלב ראשון, טכנולוגיות האינטרנט והסלולר יצרו צרכים ורצונות עסקיים וחוץ-עסקיים (תרבותיים, פוליטיים, פסיכולוגיים ועוד) חדשים, שלא יכלו לבוא על סיפוקם בכרטיסי הפלסטיק של המאה ה20. בשלב שני יהיו גופים פיננסיים שינסו לספק את הצרכים החדשים באמצעות התהליכים הישנים. הם ישאירו את התהליכים הישנים כמות שהם ו"ימרחו" עליהם את המבנים הארגוניים והטכנולוגיות הישנות. בשלב השלישי יתברר שבמריחה זו הטכנולוגיות והמבנים הישנים לא "נדבקים" טוב לצרכים החדשים. בשלב הרביעי תתרחש הטרנספורמציה שתיצור עיצוב-מחדש (Reengineering) של התהליכים, כך שיספקו לעומק את הצרכים החדשים. בשלב החמישי יתאימו מבנים ארגוניים חדשים וטכנולוגיות חדשות לתהליכים שעוצבו מחדש.

שינויים בצרכים: ויזה לא מחכה ומנסה לדלג על השלב השני והשלישי. מנהליה הבינו את השלב הראשון בשינוי. הם הבינו את הצרכים והרצונות העסקיים והחוץ עסקיים החדשים, כמו הופעתו של צורך חדש להעברות כסף עסקיות באינטרנט, וכמו תרבות אינטרנטית חדשה של צעירים מבוססת סלולר, SMS, P2P וICQ היוצרת צורך ורצון בסוגי כסף חדשים.

שינויים בתהליכים: הם החליטו שהצרכים העסקיים  B2B – Business to Business  שונים מהותית מהצרכים הצרכניים  B2C –Business to Consumer .  כך למשל הגובה הממוצע של עסקה צרכנית בויזה היה 66$, ורק במקרים נדירים היו עסקאות של מאות אלפי דולרים. לכן הם העלו את תקרת העסקה לעולם הצרכני לגובה של 10 מיליון דולר. שינוי זה הצריך שינויים בשרשרת התהליכים הקשורים בביצוע עסקה באמצעות ויזה: שינויים ברגולציה, בעמלות (מקבועות לנתונות למיקוח), בסוג השירות (ממעקב פיננסי בלבד למעקב גם לוגיסטי ואספקתי של סחורות) ובמועדי התשלום. למה כל אחד יכול לבחור את מועד הפירעון של הצ'ק, ובכרטיס אשראי לא? שינוי זה למשל מצריך שינויים עמוקים בתהליכים לא רק של ויזה, אלא גם של הפרטנרים שלה, הבנקים ובתי העסק. שינויים אלה יגדילו את דרגת הקומפלקסיות של העסקאות, אך טכנולוגיות מידע חדשות כמו  Web Servicesיאפשרו זאת.

שינויים ארגוניים למטרות עסקיות: לאחר מכן הם עברו לשלב החמישי המצריך שינויים ארגוניים וטכנולוגיים בהתאם לצרכים החדשים (שלב א) ולתהליכים החדשים (שלב ד). בשלב החמישי הם הקימו את Visa Commerce שאמורה להתחרות במיזמי הB2B של חברות כמו eBay ושל זירת הסחר השיתופית של ג'נרל מוטורס, פורד, קרייזלר-מרצדס ועוד. שוק זה הוא ענק בגובה של 11.5 טריליון דולר בארה"ב. מתוך סכום זה, 86% מהעסקאות נעשות בצ'קים, שהם כ9.7 טריליון דולר. זהו סכום הגדול יותר מפי 4 מכל העסקאות הצרכניות של ויזה כיום. אין ספק, זהו מכרה זהב המחכה לכורים ויכול להניב עמלות בגובה של כ64 מיליארד דולר.

שינויים ארגוניים למטרות צרכניות: כמו כן בשלב החמישי הם עשו שינויים במישור הצרכני. דוגמאות: א, מתוך הבנת הצרכים הדמוגרפיים החדשים, הם החלו לספק לפנסיונרים כרטיס אשראי חכם המשמש כתעודת זיהוי וכאמצעי תשלום ברכבת, בבית המרקחת. ב, יחד עם Bank of America הם מספקים לצרכנים כרטיס אשראי חכם המאפשר לטעון כסף ולשלוח אותו לחברים או לקרובים בחו"ל בשיטה דומה לזו ששולחים אי.מייל או ICQ. תחליף זה לצ'קים יכול להניב עמלות בשווי של 8 מיליארד דולר, על עסקאות בגובה של 1.2 טריליון דולר.

שינויים טכנולוגיים: בשלב החמישי הם גם שידרגו באופן משמעותי את תשתיות המחשוב והאינטרנט בסכום של 200 מיליון דולר רק ברכישת ציוד לא כולל הדרכה והטמעה. ויזה השקיעה בשינוי 75,000 שעות עבודה, 1.5 מיליון שורות של קוד תוכנה, עשרות שרתים, ומאות נתבי רשת.

אחד הסימפטומים הבולטים של השינויים העסקיים והצרכניים הוא הגידול בגודל המסר הממוצע שויזה תעביר בעתיד. עד לכניסה לתחומים החדשים, המסר האופייני שעבר ברשת שלה היה בן 150 בייט ורובו היה התוכן של אישור העסקה. סוגי הפעילות החדשים שלה יביאו לכך שהיא תצטרך להתמודד עם מסרים רבים בגודל של 100 קילובייט (שהם קצת פחות מעשירית קיבולת של דיסקט) שיכילו גם תכנים פרסומיים כמו מועדוני לקוחות.